בראשית המאה ה-13 הקימו צ'נגס ח'אן ויורשיו את האימפריה היבשתית הגדולה ביותר שהתקיימה אי פעם, אימפריה שבשיאה השתרעה מקוריאה עד הונגריה, מסיביר עד ויאטנם, בורמה, עראק ואנטוליה.המונגולים שלטו על שני שליש מהעולם הישן, ובנוסף כמעצמה היחידה בעולם במאות ה13-14 השפיעה האימפריה גם על איזורים שלא כבשה: יפן, דרום-מזרח אסיה, תת היבשת ההודית, המזרח התיכון הערבי ואירופה המזרחית והמערבית.
הדרך היחידה באמצעותה יכלו המונגולים- שמנו אז קרוב למיליון איש- להקים אימפריה כזו ולשלוט בה בצורה אפקטיבית במשך כ150 שנה (1206-1368) היתה ע"י הנעת כל המשאבים – האנושיים והחומריים- שעמדו לרשותם. משום כך יצירת האמפריה, התפשטותה, וביסוס מנהלה לוו בתנועות אוכלוסין אדירות – כשבעקבות האנשים באים גם סחורות, טקסטים, רעיונות, מוסדות וטכנולוגיות.
הפרויקט מבקש למפות את תנועות האוכלוסין הללו ואת השפעותיהן על ההיסטוריה העולמית. הוא בנוי מסביב לשתי שאלות מרכזיות:
א. למה, איך מתי ולאן נעו אנשים, רעיונות וחפצים בתקופה המונגולית?
ב. מה היו התוצאות של תנועות אוכלוסין אלו?
באופן ספציפי יותר, הפרויקט מתמקד בשלושה נושאים מרכזיים, הקשורים ביניהם:
1. ניתוח ההגירות שאפינו את התקופה המונגולית לאורך הספקטרום שבין הגירה מרצון להגירה כפויה (גיוס לצבא, פליטים, טרנספר, שבויים, עבדים).
2. ניתוח הקשרים הכלכליים והבין-תרבותיים שהמוביליות הנ"ל עודדה, תוך דגש על רשתות- מסחריות, דתיות ומדעיות- שפעלו בתחומי האימפריה ומעבר לגבולותיה.
3. חקר מוסדות האימפריה באמצעות ניתוח הביוגרפיות של האנשים שאיישו מוסדות אלו כגון המשמר האישי, מערכות המשפט והדואר, הסגל הדיפלומטי והמנהל המקומי.
מבחינה מתודולוגית הפרויקט משלב פרספקטיבה של היסטוריה עולמית עם קריאה שיטתית במגוון רחב של מקורות בשפות שונות מרחבי אירואסיה (בעיקר סינית, פרסית וערבית) . זאת לצד שימוש במקורות ארכאולוגיים וויזואליים ותובנות ממדעי החברה וממדעי החיים. המידע הנאסף ממוין למאגר נתונים פרוסופוגרפי מתוחכם השואף להכיל אנשים שפעלו תחת האימפריה המונגולית במאות השלוש עשרה והארבע עשרה. קורפוס יחודי זה יאפשר לבחון את הנושאים הנידונים בחתך השוואתי בתקופת האימפריה המאוחדת (1206-1260) ותחת ארבע הח'אנויות המונגוליות שירשו אותה, שמרכזן בסין, איראן, מרכז אסיה וערבות רוסיה.
הפרויקט יכול לחולל מהפכה של ממש בחקר ההיסטוריה של האימפריה המונגולית ולתרום תרומה משמעותית ללימוד התיאורטי של תחומי ידע שונים כגון חקר הגירות פרה-מודרניות; קשרים בין תרבותיים;המרת דת; יחסי נוודים ויושבי קבע; מחקר משווה של אימפריות; ואקולוגיה של תנועה; וכן לחקר האיזורים השונים הנידונים בו (סין, איראן, מרכז אסיה ורוסיה). יתר על כן, הציפיה היא ששילוב תחומים אלו יסיע להבנה מעמיקה יותר של שלב-מפתח בהיסטוריה האנושית שהחל בתקופה המונגולית- המעבר מהעולם הביניימי לעולם המודרני המוקדם.
את הפרויקט, הממומן ע"י מענק של המועצה האירופית למחקר (ERC), יזמה פרופ' מיכל בירן מהאוניברסיטה העברית והוא מבוצע בשיתוף עם צוות חוקרים צעירים מהארץ ומהעולם במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית.